שנה ברחובות ירושלים

הגיעה אליי דודתי שגרה כבר בישראל והתחננתי בפניה שתוציא אותי מן המוסד ההוא. המנהל שרצה "לעזור" לי העביר אותי למוסד אחר מאותו הזרם וגם בו סבלתי קשות. אני זוכר את התנאים הפיזיים הקשים, אולם שינה פרוץ ללא חלונות, קור קשה, מחסור באוכל ומשמעת איומה. לעיתים הלכתי לבקר את אחי. מצבו היה הרבה יותר טוב, הוא נמצא עם חבורת נערים מבלגיה בעלי רקע דומה והתנאים שלהם היו הרבה יותר נוחים. כך הסתובבתי שנה ברחובות ירושלים(היות ולא ידעתי עברית וגם לא אידיש כנראה איש לא הרגיש בחסרוני) אספתי בדלי סיגריות ושאריות אוכל וכך חייתי. הרגשתי נורא. כאשר הגיעה שוב דודתי לביקור הודעתי לה שאני כאן לא נשאר יותר.

קשיי קליטה בתנאים נוחים יותר

דודתי עשתה מאמצים אדירים והעבירה אותי למשק ילדים במוצא שהיה מוסד של המפד"ל בשנת 1950. שם כבר התייחסו אליי אחרת. הצמידו אליי חונכת שידעה צרפתית. היא לימדה אותי עברית ונתנו לי שיעורי עזר במקצואות שונים. תוך מספר חודשים הרגשתי טוב יותר והתחלתי להיקלט. כאשר הגעתי לבית הספר "חורב" בירושלים שוב התעוררה בעיה. לא התאמתי מבחינת ידיעת החומר לכיתה שהתאימה לגילי.

ההסתגלות למדינה הציונית החדשה

אך אלה היו בעיות קליטה "טבעיות" באותם ימים. לאחר שנה וחצי בערך, מצאתי את עצמי באותו מוסד, לומד בחברת בני גילי, דובר עברית ומתבגר לתוך מדינה ציונית חדשה, קולטת עליה על כל הבעיות. ספגתי גם את כל הערכים שהיקנה המוסד החינוכי ותנועת "בני עקיבא" באותם ימים אליה הצטרפתי במסגרת המוסד.

סוף טוב הכל טוב

לאחר מספר שנים עלו גם אימי ואחי הצעיר והפכנו להיות משפחת עולים טיפוסית ממערב אירופה באותה תקופה, עם אוריינטציה דתית לאומית. אחי ואני התחנכנו במוסדות ורק בשבתות ובחגים התאחדנו בבית אימי. זאת היתה דרך חיים מקובלת גם בקרב ילידי הארץ מהרקע שלי. לאט לאט החווירו או הודחקו חוויות השואה וחזרתי לחיות חיי נער ואח"כ גבר ישראלי לכל דבר. אם כי היתמות הפיתאומית מאבי מלווה אותי כל חיי

מזל טוב!

סוף כל סוף, בשעה טובה ומוצלחת הילד היהודי הקטן ששרד את השואה,
נישא לקטלינה (קטי) מבית ולדמן כשהוא בן 27!
ולאחר כמה שנים כבר היו להם ארבעה ילדים:
איילה,צביקה,מיכל וחגי.
אשר כל אחד מהם התחתן והוליד ילדים.
כיום יש לאליעזר ארבעה ילדים ושישה עשר נכדים

תאריכים מיוחדים

שנת:1936- נולד אליעזר שטמלר.
1939- פרצה המלחמה.אליעזר כבן שלוש.
1941-אליעזר כבן חמש,כאשר משפחתו ברחה לצרפת.
1943-אליעזר כבן שבע, כאשר החליטו אחיו,עוד ילד והוא לברוח מן המנזר, ובזכות הכומר שהצליח להשיג אותם הם לא נפלו לציפורני הגיסטפו.
1946- אליעזר כבן עשר,כשאמו של אליעזר,פרידה נפגשה איתם לאחר כמעט שנתיים שלא ראתה אותם ונשכרה כעובדת מטבח במוסד היהודי.
1948- אליעזר כבן 12,כשאנשים מתוך הקהילה באנטוורפן לעידוד עליה לישראל פנו אל אימו של אליעזר ושכנעו אותה שעתידה ועתיד בניה יהיה בטוח רק בישראל.
סתיו 1948-אליעזר כבן 12, כשמטוס אמריקאי שהמריא ממרסי,צרפת נחת בישראל עם אליעזר ואחיו.
1950- אליעזר כבן 14,כשהעבירה דודתו את אליעזר למוסד של המפד"ל.
1960- אליעזר כבן 27 , כשנושא לאישה את קטלינה מבית ולדמן.
2001- אליעזר כבן 64, ביקר אליעזר במנזר שם שהה בתקופת המלחמה.

חיפוש קרובים למשפחות שטמלר ושכטר

אם ברשותך מידע אודות משפחות שטמלר (מנובי צאנז שבפולין nowy sacz) ושכטר (מקולן שבגרמניה kolen)
נא כתוב לי

---

---

* Required

דוא"ל \ טלפון ליצור קשר
*

שם משפחה
*
שם משפחה \ נעורים

שם פרטי

מקום לידה

הערות
*
נא ציין את הקרבה שלך למשפחה

powered by Google Docs Terms of Service Additional Terms